#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המח' ראשונים בביאור הגמ' לגבי צליית גדי ועז?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-de64a79cf4c898f4b0edd04a32caddc106dfe7ff.jpg"">"	סימן רנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל?"	"השו""ע פסק כהרמב""ם, והרמ""א פסק כרש""י ודעימיה"	סימן רנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל 1) גדי 2) עז?	"1) גדי ועוף מחותכים, בצל וביצה (מ""ב ס""ק י""ז, ביה""ל ד""ה אין) [ביסוד הם דברים רכים שיתחרך בחיתוי או קשה להם רוח (מ""ב ס""ק ז')] 2) עז, שור, גדי ועוף שלמים [ואפי' אם אין עליו ראשו וכרעיו (רמ""א)], איל גדול (שעה""צ ס""ק ה') [ביסוד הם קשים דחיישינן שמא יחתה אותם (מ""ב ס""ק ו')]"	סימן רנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצלות בשר (גדי/עז) סמוך לאש בתנור 1) שטח בטיט 2) מכוסה בלא טיט 3) מגולה?	"1) הכל מותר, לרמב""ם מפני שתכנס הרוח ויפסיד הבשר ולרש""י מפני שיש בו טרחא 2) בגדי מותר, להרמב""ם מפני שהוא רך ונתחרך, ולרש""י מפני שהרוח קשה לו. בעז אסור שמא יחתה בגחלים ואם הוא כמאכל בן דרוסאי תלוי במח' חנניה ורבנן 3) בגדי להרמב""ם מותר שהוא נתחרך, אבל לרש""י אינו מותר דהרי הרוח מזיקה ממ""נ (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י', ביה""ל ד""ה וע""ג), ומ""מ מבואר בגמ' דכשהוא כמאכל בן דרוסאי מותר בין לרבנן בין לחנניה. בעז אסור כשהוא חי או מבושל קצת, ואם הוא כמאכל בן דרוסאי להרמב""ם תלוי במח' חנניה ורבנן [דס""ל דהגמ' מיירי על הגחלים ממש], אבל לרש""י מותר לכו""ע דס""ל דאין חילוק בין על הגחלים ממש לתנור פתוח דבשניהם יש בו רוח (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ד', שעה""צ ס""ק ד') [דלא כרז""ה שמובא במג""א דמחמיר בתנורים שלנו]"	סימן רנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש לנו טח בטיט בזמנינו?	"כתב החזו""א (סי' ל""ו ס""ק ג', סי' ל""ח ס""ק ב') דמהני לנעול את התנור,אבל לגבי מסירת הכפתורים אע""פ שהשבט הלוי מקיל שאר הפוסקים מחמירים (מ""ב דרשו)"	סימן רנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצלי קדר 1) חי 2) מבושל קצת 3) כשמאכל בן דרוסאי?	"1) לכו""ע מותר משום קדירה חייתא (מ""ב ס""ק י""ב) 2) להרמב""ם לעולם אסור [דההיתר דטח בטיט הוי מחמת הרוח וליכא רוח בקדירה (מג""א ס""ק ג')], לרש""י יש היתר כשטח בטיט מפני טרחא (רמ""א, מ""ב ס""ק י""א) 3) תלוי במח' בין חנניה ורבנן [ופשוט דלפי רש""י מהני טח בטיט] (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן רנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהניח הבשר על הגחלים 1) בחי ונתבשל קצת 2) בנתבשל כמאכל בן דרוסאי?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-de64a79cf4c898f4b0edd04a32caddc106dfe7ff.jpg"">"	סימן רנד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב על הגחלים?	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק י""ב) כל זמן שנוגע בגחלים אפי' בצדו (שעה""צ ס""ק י""ב, ביה""ל ד""ה הכל)"	סימן רנד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך להיות נצלה כמאכל בן דרוסאי?	"איתא במנחות (נ""ז ע""א) דצריך להיות כמאכל בן דרוסאי משני צדדיו (ב""י, שו""ע)"	סימן רנד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם טח בטיט והניחם ע""ג גחלים?"	"לרש""י מהני דלא יטריח להסיר הטיט, אבל להרמב""ם אסור דס""ל שכיון שהוא מונח על הגחלים לא יצטנן אפי' אם פתחו (מג""א ס""ק ט', דגול מרבבה, מ""ב ס""ק י""ז, שעה""צ ס""ק י""ז)"	סימן רנד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מסיר הבשר מעל הגחלים בלא חילול שבת?	"לרש""י מיירי אפי' כשהוא בתנור פתוח אצל הגחלים וא""כ פשוט להסיר הבשר בלא חילול שבת, אבל לפי הרמב""ם דהוא ממש על הגחלים צריך לומר שימתין עד שיכבו (מג""א ס""ק ז', מחה""ש, מ""ב ס""ק י""ז) [ואע""פ שמבואר לעיל (סי' רנ""ג סוף סעי' א') דיש היתר לישראל להסירה מ""מ אינו לכתחילה (מחה""ש)]"	סימן רנד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אין בו איסור הטמנה (לפי השו""ע סי' רנ""ג סעי' א') בבשר ע""ג גחלים?"	"תי' הפמ""ג (א""א ס""ק י""ב) דדוקא בקדירה ע""ג גחלים ס""ל דיש בו משום הטמנה מפני שהדפנות נמי מתחממין משא""כ בצלי בלא קדירה ליכא הטמנה כלל, וע""ע בחזו""א (סי' ל""ז ס""ק י""ט) דס""ל דאפי' בפירות הוי הטמנה"	סימן רנד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד?	"כתב השו""ע דאם נצלה באיסור, אסור אפי' בדיעבד [ותמה רע""א למה לא הזכיר המחבר דבדיעבד אם היה מבושל כל צרכו אלא שמצטמק ויפה לו שמותר בדיעבד אם שכח והניחו בתנור פתוח דתלוי במח' חנניה ורבנן, ולדידן מותר מתרי טעמי, חדא דקיי""ל כחנניה, ועוד דקיי""ל כרש""י דתנור פתוח הוי כמו ע""ג גחלים דמפורש בגמ' דמהני לכו""ע כשהוא כמאכל בן דרוסאי], אבל כתב המג""א (ס""ק י""א) דדוקא כשהניחו ע""ג הגחלים דאסור לכו""ע אבל אם נתנה לתוך התנור מכוסה יש ראשונים (סמ""ג, סמ""ק, ספר התרומה) דפסקו כרב אשי דס""ל דאפי' ברחא דלא שריק מותר וא""כ בדיעבד אינו אסור {אבל לא בתנור פתוח אע""פ דלרמב""ם יהא מותר לפי ראשונים אלו מ""מ לרש""י זהו כמו על גבי גחלים ממש דאסור לכו""ע}, והוסיף הביה""ל (ד""ה אבל) דה""ה שמותר בדיעבד בשר גדי בתנור פתוח דלפי הרמב""ם זה מותר לכתחילה [ודלא כמחה""ש דמחמיר אפי' בדיעבד על גדי בתנור פתוח]"	סימן רנד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות חיין?	"אם הוא טוב חי כגון תפוח הוי כהגיע למאכל בן דרוסאי ומותר ליתנם על האש [והא דנקט סביב הקדירה אורחא דמילתא נקט א""נ משום דין כיסוי דשייך בקדירה (מ""ב ס""ק כ""א)], ואם הוא על האש ממש מותר בין לרבנן בין לחנניה, ואם הוא סמוך להאש תלוי במח' בין רבנן וחנניה (שעה""צ ס""ק כ""ב)"	סימן רנד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר?	שלא להחזיר כיסוים על גבי הפירות מפני שממהר בישולם	סימן רנד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבצלים ובביצים ובתפוחי יער?	"אע""פ שהם ג""כ ראוין לאכילה חיין מ""מ אינם טובים כ""כ חיין (מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק כ""ב)"	סימן רנד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן הפירות סמוך להתנור בשבת?	"אסור אפי' קודם שהוסק [דהוי כמו אחד מביא את העצים ואחד את האור דפטור אבל אסור] (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק כ""ד)"	סימן רנד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר ליתן פת בתנור סמוך לשקיעה?	"הת""ק ס""ל כדי שיקרמו פניה, ור""א ס""ל כדי שיקרום התחתון שלה, ומפרש בגמ' דר""א ס""ל כדי שיקרמו פניה המדובקין בתנור, ופי' רש""י דהיינו לחומרא דפנים כנגד האור קורם תחילה, וכתבו הר""ן ומגיד משנה דקיי""ל כר""א (ב""י), אבל הקשה המג""א (ס""ק ט""ו, ע""פ המחה""ש) בשלמא בפת פסק השו""ע כדי שיקרמו פניה המדובקין בתנור, אבל בחררה למה פסק כדי שיקרמו פניה שכנגד האש, אלא כתב המג""א דהב""י חזר בו וס""ל כתוס' דר""א הוי קולא ולא חומרא וסגי בצד אחד לבד, וכן הביא מקיצור פסקי הרא""ש דג""כ ס""ל דסגי בצד אחד [אלא דס""ל בפשט הסוגיא כרש""י דר""א מחמיר אבל פסק כת""ק לקולא] (מחה""ש), {וכן מבואר בירושלמי (שבת פ""א ה""י) דר""א לקולה}, וכן פסק המ""ב (ס""ק כ""ו) דסגי בצד אחד, אבל הביא הגר""א דמחמיר בפת עב דצריך קרימת פנים מהשני צדדין {ולולי דבריהם מצי למימר דלעולם לא חזר ממה שכתב בב""י ובפת צריך להחמיר כשיקרמו פניה כנגד התנור,דשאני חררה דאינו עב כ""כ ולפיכך סגי בפניה כלפי האש, וכעין זה כתב הגר""א דיש חילוק בין פת עב לפת דק}"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מודו הרבנן דחנניה דסגי בקרימת פניה?	"כתב הערוה""ש (סעי' י""א) דאיתא בירושלמי דנשים זריזות הן, וביאר הערוה""ש דהן זהירות שלא יתחרך (ומובא ג""כ בפמ""ג א""א ס""ק ט""ז)"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק במקום בתנור שמדביק הפת?	"כתב המ""ב (ס""ק כ""ו) דאין חילוק אם הוא נותנו בקרקע התנור או בבעקי""ן"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסימן לידע אם נקרמו פניה?	"כתבו תוס' מנחות (ע""ח ע""ב) דהיינו כשאין חוטין נמשכין הימנה (ב""י, רמ""א), ואפי' בפת עבה כלחם הפנים (מ""ב ס""ק כ""ז, שעה""צ ס""ק כ""ח), וביאר הערוה""ש (סעי' י""ג) דקרימת פנים הוי קודם אין חוטין נמשכין, ובחוטין נמשכין הוי קצת ראוי לאכילה משא""כ בקרימת פנים אינו ראוי לאכילה ואפ""ה ליכא איסור שהיה מפני שהנשים זריזות וכדאיתא בירושלמי. {אכן מתוס' במנחות (שם) משמע דהן שוין}"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בפשטיד""א?"	"הרמ""א כתב דצריך שיקרים למעלה ולמטה [וגם מה שבתוכה כמאכל בן דרוסאי (רמ""א), ולא אמרינן דהוא בטל להעיסה (ערוה""ש סעי' י""ד)], והקשה המג""א (ס""ק ט""ז) דהמחבר ס""ל דסגי בקרימת אחד מהם [וס""ל להמג""א דהמחבר חולק על הרמ""א], ותי' הגר""א דהמחבר מודה כשהוא עב דצריך קרימת שניהם, והדגול מרבבה תי' דשאני פשטיד""א דאינו גוש אחד שהמולייתא מפריד ביניהם (מ""ב ס""ק כ""ט)"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן הפת קודם שקרמו פניה בתנור סמוך לשבת באיסור 1) במזיד 2) בשוגג?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-be57e1ef19fe772824a7be81368b780eea47f3b1.jpg"">"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מתבשיל דאם שהה בשוגג אסור עד מוצש""ק?"	"1) תי' הב""י דמשום כבוד שבת לא קנסו, ולפיכך הקילו כדי ג' סעודות<br>2) הב""ח תי' דלא קנסו פת דלא שכיח שיתן פת בתנור סמוך לשבת דפת חמה אינה טובה כ""כ [ולא התירו אלא כדי ג' סעודות משום האיסור רדייה]"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי נפק""מ בין הטעמים?"	"כתב המג""א (ס""ק י""ז) דנפק""מ יהיה בתנורים שלנו דליכא איסור רדייה, לפי הב""ח יהא מותר אפי' יותר מכדי ג' סעודות, אבל לפי הב""י אפי' בתנורים שלנו אסור יותר מג' סעודות, והכריע המג""א להחמיר בג' סעודות בצירוף שיטת הרמ""ך דס""ל דכשנתן הפת לתנור באיסור אסור להוריד כלום אפי' אם אין לו מה יאכל, וכן נקט המ""ב (ס""ק ל""ג) דאפי' בתנורים שלנו אסור להוריד יותר מג' סעודות"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתבשיל לגבי שהיה בשוגג ואין לו תבשיל אחר לאכול?	"כיון שאסור לו להתענות בשבת מותר לו לאכול התבשיל כמו שאמרינן לגבי פת (מג""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו פת גדול ששוה לג' סעודות?	"אסור להוריד עוד פת אע""פ דעכשיו לא יהיה לו לחם משנה להשאר סעודות (מג""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק ל""ד), אבל יש מגמגמים בזה (ערוה""ש סעי' י""ז)"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי אחרים?	"מותר לומר להם בואו ורדו לכם מזון ג' סעודות אם אין להם מה יאכלו, ומ""מ כתב הביה""ל (ד""ה ואומר) דהם צריכים להוריד לעצמם ואינו יכול להוריד בעבורם דאין אדם חוטא כדי שיזכה חבירו"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ליתן הפת בתנור ע""י גוי?"	"השע""ת (ס""ק ו.) הביא מבית יהודה (או""ח סי' כ""ח) דמקיל ע""י גוי כדי מזון ג' סעודות משום שבות דשבות במקום מצוה, ועוד כתב שם דאם קצץ עמו שיתנו הפת מבעוד יום והגוי מתעצל אדעתיה דנפשיה קעביד ומותר אפי' ביותר מג' סעודות [וחידש דאע""פ שהוא מפורסם דהוא לצורך ישראל מ""מ מותר כיון שמנהגם היה לקצוץ לחודש או לשבוע ואין בו מראית העין בשכיר יום (עי' מ""ב סי' רנ""ב ס""ק כ""ה)], ומ""מ צריך להביא הפת לבית ישראל ע""י גוי משום הוצאה מרה""י לכרמלית."	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן הפת לתוך התנור מערב שבת בהיתר 1) אם הוא לצורך שבת 2) אם אינו לצורך שבת?	"1) הב""י הביא מח' בין הר""ן והרמב""ן, שהר""ן ס""ל דכל זמן שהוא לצורך שבת מותר להוריד הפת כדרכו במרדה, והרמב""ן ס""ל דאפ""ה צריך שינוי בסכין [ומבואר מב""י דהרמב""ן ס""ל דאינו מותר אלא ג' סעודות, וכ""כ הרבינו ירוחם, אבל המגיד משנה והגהות מרדכי (מובא בדרכ""מ ס""ק ב') ס""ל דיכול לרדות כל מה שהוא לצורך שבת, ודוקא בסכין], והשו""ע מקיל כהר""ן אבל המ""ב (ס""ק ל""ו) הביא הא""ר דמחמיר כהרמב""ן ודעימיה (עי' שעה""צ ס""ק ל""ה) 2) אפי' להר""ן אסור אפי' בסכין"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל צורך שבת?	"מפמ""ג (א""א ס""ק כ""ג) משמע דוקא מזון ג' סעודות (וכן נקט רע""א), אבל הביה""ל (ד""ה וצורך) חולק עליו וס""ל דאפי' יותר, ועוד מצדד הביה""ל דאפי' אם הוא רוצה פת זה בדוקא ג""כ מקרי צורך שבת {ועי' בסמוך דמשמע דהביה""ל קאי דוקא בהר""ן אבל המג""א עצמו ס""ל כהפמ""ג}"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשהות פת שלא קרמו פניה בתנור אם 1) טח בטיט 2) דעתו לאוכלה במוצאי שבת?	"1) מהני לרש""י [דס""ל דהטעם משום טרחא] ולא מהני להרמב""ם [דס""ל דהטעם משום שהרוח מפסידה], והרמ""א לשיטתו פסק כרש""י לקולא (ביה""ל ד""ה אבל) 2) כתב הרמ""א שמותר כיון דא""א לו להוריד הפת בשבת, אמנם כתב המג""א (ס""ק כ') דזהו דוקא בתנורים שלהם שיש בהם איסור רדייה לרדות יותר מג' סעודות {וצ""ע לפי הביה""ל הול""ל יותר מצורך שבת, אלא משמע כהפמ""ג דצורך שבת הוי כדי ג' סעודות, וצ""ל דהביה""ל קאי דוקא בהר""ן ולא במג""א (עם ר""י באק)} אבל בתנורים שלנו דאין בהם איסור רדייה אסור דחיישינן שמא ימלך לאוכלה בשבת, וכמו שאמרינן לקמן (סי' רנ""ז) לגבי תבשיל דלא מהני להשהותה מערב שבת אם דעתו לאוכלה במוצש""ק דחיישינן שמא ימלך (מ""ב ס""ק ל""ח, שעה""צ ס""ק ל""ו) [וע""ע בערוה""ש (סעי' ט""ז) דמקיל אפי' בתנורים שלנו דרדייה אינו היתר גמור]"	סימן רנד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד נתן הפת קודם שנאפה בתנור בשבת 1) לגבי הוא עצמו 2) לגבי אחרים?	"1) מותר לו להורידו כדי להציל עצמו מאיסור דאורייתא [בין כשנתנו במזיד ולא אמרינן הלעיטהו רשע וימות (ב""ח) א""נ אינו חיוב סקילה ממש שאנחנו אין מניחין אותו להורידה (תוס' שבת ד' ע""א, ערוה""ש סעי' י""ח), בין כשנתנו בשוגג ולא אמרינן דכיון שנזכר אין בו חיוב חטאת (מג""א ס""ק כ""א)], ולכתחילה יורידהו ע""י סכין [או ע""י גוי (ערוה""ש סעי' י""ט)] אם לא יצטריך להשהות עי""ז ולא יבוא לידי קרימת פנים (מג""א ס""ק כ""א, מ""ב ס""ק מ""א) 2) אסור להוריד להצילו דאמרינן אין אדם חוטא חטא קל כדי שלא יבא חבירו לחטא חמור כיון שחבירו פשע בעצמו [ואפי' אם פשע בשוגג מ""מ הו""ל ליזהר שלא יבא לזה (שעה""צ ס""ק מ', ערוה""ש סעי' י""ט)] (תוס' עירובין ל""ב ע""ב, מג""א ס""ק כ""א, מ""ב ס""ק מ') [ויש עוד מהלך בתוס' דתלוי אם הוא גרם שחבירו יחטא, אבל כתב המג""א דהעיקר מהלך הוא דתלוי אם חבירו פשע], ואפי' בתנורים שלנו אסור משום איסור מוקצה (א""ר, מ""ב שם) [וע""י מרדה אינו נחשב כטלטול מן הצד לצורך דבר המותר דזהו דרכו (מנח""ש תנינא סי' כ""ד אות ג', שולחן שלמה ס""ק ג') {אולם מסי' של""ז לגבי כיבוד בשבת משמע דמקרי טלטול מן הצד}] [ואם הוא מצוה גדולה כגון להציל בת ישראל משמד יש להקל לעבור על איסור דרבנן, עי' לקמן ס""ס ש""ו ובשעה""צ שם (ס""ק מ""ו)]"	סימן רנד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לו להורידוהו מעצמו, לימא העמידוהו דבריהם במקום כרת?	"1) כן הקשה ספר קיקיון דיונה (שבת ד'), ותי' המג""א (ס""ק כ""ב) דיש הרבה דברים שלא העמידוהו דבריהם במקום כרת כדמבואר בפסחים (צ""ב ע""א)<br>2) תי' רע""א דאמרינן הכי דוקא בב' ענינים, אבל הכא שניהם הם באיסורי שבת וא""כ עדיף לעבור על שבות ולא על איסור דאורייתא<br>3) תי' הנתיב חיים בשם הר""ן דרדיית הפת אינו שבות אלא עובדא דחול ומש""ה לא העמידו דבריהם "	סימן רנד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד נתן תבשיל בתנור בשבת?	"אז אמרינן דכל אדם יסירנה דאין בו איסור כלל להסירה מהאש (מ""ב ס""ק מ') [וכגון בדבר שאינו מוקצה]"	סימן רנד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבין השמשות?	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק כ""א) דלא התירו לו לרדותה אם נתנו בין השמשות דאינו ודאי איסור {ונראה דהיינו לרדותה בשבת ממש אבל מותר להורידה מיד בבין השמשות, ויש לעיין אם חיישינן שמא מיד אח""כ נעשה לילה ממש, וכמ""ש ברע""א לגבי בישול ביו""ט בין השמשות} "	סימן רנד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתנורים שלנו?	"כתב רבינו ירוחם דמותר לרדות פת יותר מג' סעודות, אבל דוקא בסכין ולא ברחת או מרדה, וכן מובא בשו""ע, וע""י גוי מותר אפי' מרחת (מ""ב ס""ק מ""ד) {ומשמע דעובדא דחול מותר ע""י גוי}"	סימן רנד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מיירי כשהדביק הפת בהיתר או באיסור?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ג) דמיירי כשהדביק הפת בהיתר, והביה""ל (ד""ה מותר, שעה""צ ס""ק ל""ד) ביאר כוונת המג""א דבא לפרש דברי רבינו ירוחם דעל כרחך מיירי כשהדביק בהיתר דהרי הרבינו ירוחם ס""ל כשיטת הרמ""ך דאם הדביק באיסור אסור לאכול מהפת לגמרי וא""כ פשוט דאסור להוציאה דהרי הוא יורד לצורך חול, אבל השו""ע מיירי כשהדביק באיסור דאנן קיי""ל דבאיסור מותר לאכול ג' סעודות, וא""כ מותר לרדות את כולם דכל אחד ואחד חזי ליה [ומה שפסק השו""ע כרבינו ירוחם היינו רק להביא ראיה דמותר להוריד יותר מג' סעודות], אבל למעשה הביה""ל מסיים דכיון שהוא דבר שאינו פשוט אין להקל לרדות יותר מג' סעודות אלא כשהדביק בהיתר, אמנם אם יפסדו הפת יש להקל אפי' כשדבקם באיסור דיש לצרף שיטת הא""ר דמקיל לגמרי כשיפסיד הפת"	סימן רנד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרדות פת מתנורים שלנו לצורך חול?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ג) דאסור לרדות לצורך חול דאפי' טלטול לצורך חול אסור [ומותר ע""י גוי {ודוקא במקום הפסד כדמבואר במ""ב לקמן (סי' שי""ט ס""ק ס""ב, סי' שכ""א ס""ק כ""א)}], והא""ר מקיל כדי שלא יפסיד הפת, וביאר המ""ב (ס""ק מ""ג) דהמג""א ס""ל דיש לו עצה אחרת לאכול מכל פת ופת {ומשמע דהיכא דאסור לו לאכול מהפת לכו""ע מותר לרדות הפת לצורך חול כדי שלא יפסיד, וכמ""ש שמותר להציל כלי שמלאכתו להיתר מחמה לצל, אבל לפי המג""א נמצא שצריך להשתמש בהכלי אם אפשר, אכן דחה רשז""א (שש""כ פכ""ח הע' ק""צ) הראיה מכלי מחמה לצל דהתם אינו ניכר שהוא מכין לחול}, אבל מהערוה""ש (סעי' י""ז) משמע דס""ל דהמג""א מודה להא""ר דבמקום הפסד מותר לרדות ע""י עצמו, אלא דעדיף לרדות ע""י גוי"	סימן רנד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא יתן עססיות ותורמוסין לתוך התנור סמוך לחשיכה?	"1) רש""י פי' מפני שהם צריכים בישול רב [יותר מיום ולילה] וא""כ יש לחוש שמא יחתה אותם כדי שיתבשלו מהרה<br> 2) הרמב""ם פי' דהם כשאר דברים דיש בהם איסור שהיה [ולפי""ז צ""ל דכבר נתבשל התורמוסין ששה פעמים (ב""ח)], וכן פסק השו""ע"	סימן רנד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר ירקות?	"לפי הרמב""ם דינם שוין דיש בהם איסור שהיה, אבל לפי רש""י י""ל דדוקא תורמוסין דהוו קשין טפי חיישינן שמא יחתה אבל שאר ירקות הוי כמו קדירה חייתא ויהא מותר, אולם למעשה הביה""ל (ד""ה עססיות) אינו מקיל"	סימן רנד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בגו""ק?"	"מהני בכירה [או בתנורים שלנו] ולא מהני בתנור [ואין נפק""מ בכופח, דבעצים לא מהני ובקש לא צריך] (מג""א ס""ק כ""ד - כ""ה, מ""ב ס""ק מ""ו - מ""ז)"	סימן רנד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני טח בטיט?	"מהני לרש""י ולא לרמב""ם, והרמ""א פסק כרש""י (מג""א ס""ק כ""ד, מ""ב ס""ק מ""ו)"	סימן רנד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שהה באיסור?	"אסור בכדי שיעשו, וכתב הב""י שמסתימת הרמב""ם משמע אפי' בשוגג אסור בכדי שיעשו [אכן, המ""ב לעיל (סי' רנ""ג ס""ק ל""ב) הביא מפמ""ג דס""ל דהרמב""ם ס""ל דדוקא במזיד אסור בכדי שיעשו]"	סימן רנד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור ליתן מים בתנור סמוך לשבת?	"1) תוס' ס""ל דמיירי בנחתום שצריך מים חמין במוצאי שבת וחיישינן שמא יתקרר ויחתה בשבת [ודוקא במים שעושין בעבורו אש רפה אבל לשאר תבשילין למוצאי שבת לא חיישינן (תוס' י""ח ע""ב)]<br>2) הרמב""ם ס""ל דמיירי כשהוא רוצה לשתות המים בליל שבת והוי כמו שאר דברים שיש בהם איסור שהיה, וכן פסק השו""ע"	סימן רנד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה יש איסור שהיה על מים, הרי הוא ראוי חי?	"1) תי' המג""א (ס""ק כ""ו) דעדיף חמים [וזהו העיקר תירוץ (שעה""צ ס""ק מ""ו)]<br>2) ועוד תי' המג""א (שם) דמיירי שצריך המים להדיח הכלים ואז צריכים להיות חמין"	סימן רנד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה השיעור כמאכל בן דרוסאי אצל מים?	"כתב האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד אות כ""ד) שהוא כיד סולדת בו {ולכאורה צ""ב דזהו מבושל כל צרכו, דלאחר שהגיע ליד סולדת בו הרי מותר לגרום שיתחמם טפי, ועי' מש""כ לקמן בסי' שי""ח דיש סוברים דאסור להתחמם מים יותר, ולענ""ד נראה דתלוי על מה צריך המים אם הוא כמבושל כל צרכו}"	סימן רנד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מים לתוך הקדירה סמוך לשבת אם כוונתו הוא שלא יפקע הקדירה?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ו) שהוא אסור מפני שדרכן נמי להשתמש בהמים להדחה {ומשמע דאם בודאי לא ישתמש בה להדחה מותר} (מ""ב ס""ק נ""א), אבל הא""ר מקיל דלא חיישינן שיחתה בעבור הדחה [דס""ל דא""צ מים חמים כ""כ], ובשעת הדחק השעה""צ (ס""ק מ""ט) מצדד להקל לסמוך על הא""ר ליתן מים בתוך הקדירה סמוך לשבת"	סימן רנד סעיף ט		
